קורות   חיי    ופרקי    מאורעות

                                                 ס י ו ם                                                 נצול /  שריד : מונחים  אלו  מבטאים  יציאה  לחיים  ממצב  של   סכנת   נפשות.       הסבר   זה  הינו  תמצית  הפרושים   שמצאתי  במילונים.  המילונים  על  פי   דרכם   נותנים   הסבר  טכני  או  פלסטי.  במבט  לאחור,  כאשר  אני   סוקר   קורות   חיי,   קשה  לי   לקבוע    סיבה   מסוימת  שתרמה  להיותי   בחיים.  בלילות  של  נדודי  שינה,  עברו  קורות  חיי   נגד  עיני  כסרט  שצופים  בו   שוב   ושוב.  בסרטים  האלה,  העולים   מעצמם,  אני  רואה   אפוף סערת  רגשות את  המאורעות  הטרגיים  שחוויתי.  כל  אלה הביאו  אותי  למחשבה   שגורל  ומזל,  החלטות  ספונטניות  ואולי,  התחמקות  מזרועות   אשמדאי   הביאו  אותי  עד  הלום.  את   האפשרות   האחרונה  לא  העליתי   בקול  פן  אגרום  ללזות  שפתים.   מחשבתי    על  אשמדאי   מופרכת   גם  בעיני,  אולם   נוחה  לתרץ   מצבים   שההיגיון   לא   מקיף   אותם.  אז  למה  אני  מביא  את  דמיונותי  כאן?   כי  באופן  מקרי  מצאתי  סימוכין  למחשבות  כא- לה   בסיפור  "תמול  שלשום"  של  הסופר  ש.י. עגנון.  עגנון  מספר  במקום  אחר  שספוריו  המופלאים  מהווי  שהיה  הם  עיבוד  של  כתבים  ישנים  מאד  שמצא  באקראי. אם  כך, הד-  מיון  שלי  הוא  תעתיק  של  הגיגים  קיימים  העונים  על  צרכים  אנושיים.                               אלוהים  ברא  את  אדם  ואת  חוה  ומרדנות ההתבגרות  נטע  בתוכם.  הורים  מתקשים  לה-  תמודד  עם  התופעה  חרף  היותם  מרדנים  בהתבגרותם.  אף  על  פי  כן  הם   שואלים:     למה  מגיע  לנו  העונש  הזה?         מתבגר  יתום  מאב  ואם  בהגיעו  לגיל  המרדנות  נתקל  בסביבה  אדישה.  יש  והוא  צריך  לנהוג  איפוק.  באין  פורקן   לתופעה  נוצרים  מתחים. ואז  הוא  שואל :  למה  מגיע  לי  העונש  הזה?   למה  "הם"  הביאו  עלי  עונש  זה?

שרדתי  כי  שרדתי  והנני  יכול  סוף סוף  לספר  קורותי  בפתיחות  המשתקפת  בדפים  אלו.   ברצוני  להביע   תודתי   העמוקה   לאנשים  ובני   משפחה  שתרמו   לשקומי.                    א.  בעלת  הבית  במוראפא   (שמה  לא  זכור)   שנתנה   לי  לגור  אצלה   ללא  תשלום  ועוד                                              .                                         כיבדה   אותי  לעתים    מזומנות   במנת  מרק   בולבוסים חם.  ב.  רבקה  אם  הבית  במשמר- השרון  (עלית  הנוער)   שהקפידה  איתנו  יוצאי  שואה  בהק-  .   נית  חיים  תקניים   כאשר  הדגש  הוא  ההתנהלות  האישית.                                                                                        ג.  דודה  חייקה   מחיפה  ממשפחת   אמא.     ובת  דודה  שרה  מתל-אבי   ממשפחת  אבא.                                                                                                                                                                                      .   שתיהן   גילו  את  שמי  ברשימות  העולים  במשרדי  הסוכנות  היהודית.   ואני   בעתלית.   .   שתיהן  ובני  ביתן  יצרו  איתי  קשר  בעתלית.  הן  גם   ארחו   אותי   בחופשותיי  בבתיהן     .   באוירה  משפחתית  חמה.  קשרים  שהתקיימו  הרבה  שנים.                                                                                                                                                            ד. דודה   שפרה   מוזכרת  בדפים  אלו  בהקשרים  רבים  וחשובים   עד  עזיבתי  את  טרנס-      .   ניסטריה.   בפרוס  מלחמת  השחרור  הגיעה  עם  משפחתה  מקפריסין.  אני  אז  במעלה-     .  החמישה   הנצורה.  נפגשנו   לאחר   הסרת  המצור.  ושוב  נקלטתי  במשפחתה .                   .                 אף   על  פי  שצוררנו   קמו  עלינו  לכלותנו  השתקמתי                             .                                והקמתי   משפחה   לתפארת.                           חזור